I need a plan

אני צריכה תכנית. משהו מוגדר בזמן, שיחזיק אותי עם הראש מעל למים. בתקופה האחרונה, אני מתפזרת יותר מדי; אני צריכה לשבת ולסיים עם המטלות שלי, בעבודה ובלימודים, אבל במקום לישון, אני יוצרת; לומדת בכל יום, יוצרת בכל לילה, בלי הפסקה, בלי מנוחה באמת. יותר מדי פעמים ביומיום שלי, אני מרגישה שמשהו מושך אותי לכיוונו והוא תמיד בכיוון ההפוך לאיפה שאני עומדת; אני צריכה כבר לסיים את החובות לתואר ולהמשיך עם התזה, אבל יש יותר מדי דברים שמעניינים אותי במקביל. אני רוצה לעשות הכל, עכשיו, תמיד, בכל רגע. אני רוצה לחוות את החיים כל עוד אני חיה, להגשים את כל החלומות הקטנים והגדולים שלי, ליצור עד שהאצבעות ידממו, אבל שהלב לפחות יהיה רגוע. אני פשוט רוצה יותר מדי. לכתוב, ליצור, לקרוא, לערוך, להמציא, לצייר, להכין, להפיק, לתרגם, לשפר, לשפץ, לעבד, ללטש- לעשות הכל, העיקר לעשות. אז מאיפה מתחילים?

אני צריכה תכנית. משהו מוגדר בזמן, שימקד אותי. שיאמר לי מה אני יכולה לעשות כרגע ומה אני לא יכולה לעשות בתקופה הקרובה. אבל אני, ציפור חופשית אני, מה לי ולתכניות מוגדרות מראש? אני המאסטרית של הרשימות, אבל תמיד מעיפה את הרשימות לכל הרוחות ומתחילה מחדש. אני צריכה להיות ממוקדת, להיות עניינית, להיות חתורת-מטרה, מפוקסת, משימתית. אני צריכה להיות כל מה שאני לא. 

תמונה נפלאה מכאן.



Comments

Popular Posts